_edited.png)
משתף לכם סיפור סקס שנכתב ע"י עוקבת מדהימה בשם הכינוי רוזי תהנו
אני יוצאת מהמקלחת, לא טרחתי לייבש את הגוף שלי מספיק מרוב שאני רוצה אותו כבר אז פשוט משכתי על עצמי תחתונים ומכנסי ב' יחד עם חולצה לבנה. מיהרתי לחדר שלו שלא יראו אותי בייחוד לא רטובה בחולצה לבנה בלי חזייה. דפיקה חלושה נשמעת על דלת החדר שלו, היא נפתחת בחריקה קלה כמו כל הדלתות בבסיס והוא עומד בכניסה לחדר על חצי ב' בלי חולצה ויחף.
"רוזי? מה את רוצה?" הוא נראה ישנוני ולא מנסה אפילו להסתיר את הבלבול.
"המפקד... אתה בעצמך אמרת שאם אני צריכה עזרה אני יכולה לפנות אלייך" אני מחייכת אליו את החיוך הכי תמים שלי בעת שעיניו סוקרות אל החזה הרטוב שלי תחת החולצה השקופה ממים. קל לזהות כמה זה מדליק אותו, בדרך כלל אני קוראת לו בשם שלו.
"את צריכה עזרה עם הדוחות עכשיו בלילה?" קולו מהוסס אך כעת הוא מנסה להסתיר זאת.
"אמרתי לך שיש לי בעיות קשב וריכוז ויש דבר אחד שעוזר לי"
"ומה זה חיילת?" סוף סוף הוא הבין את חוקי המשחק.
"כשאני גומרת חזק לילה לפני כן" וברגע שאני מסיימת את המשפט הוא מושך אותי אליו לחדר.
"מפקד פלוגת צנחנים והחיילת הזמנית שלו בחדר שלו" אני אומרת לו בחיוך ופותחת את האבזם של החגורה.
"איזה מזל שבחרתי שיביאו אותך לפה זמנית לריתוק שלך" הוא מזכיר לי שוב למה אני פה.
"דבר ראשון, אני לא מודה באשמה. לא אשמתי שהרס"ר לא יודע ללכת כמו בנאדם ומחליק באמצע מסדרון כאילו זה החלקרח" אני מגלגלת לו עיניים במשפט האחרון והוא תופס אותי מהצוואר ומוריד לשולחן העבודה הקטן והריק שלו.
"אם היית גורפת את המים במסדרון זה לא היה קורה ולא היית עולה משפט" קצין נשאר קצין אני חושבת לעצמי.
"כנראה שמה שהביאו לך זה לא עונש מספיק טוב אם את עדיין לא מודה באשמה" ידו עוברת על הירך ומטפסת לאט לאט מעלה.
"כן המפקד" אני עונה לו ורואה את המילים שלי מעבירות חשמל בגוף שלו.
"תסתובבי, מרפקים על השולחן" אני עושה כפי שהוא מצווה שלי ותחושה של פחד מתחילה לעבור בי, אבל התחושות הנעימות למטה גוברות.
הוא נעמד מאחורי ופותח את הכפתורים במכנסיים שלי. הם נופלים לרצפה, בדרך כלל אני רק על מדי א' כמו כל הג'וב ביומיות והביאו לי מכנסי ב' ענקיים לריתוק.
ידו עוברת על החוטיני הכחול עם החרוזים למעלה והוא מושך אותו עד שאני נאנחת. הוא נצמד אליי יותר כך שאני מרגישה את האיבר שלו קשה ועומד בזמן שהוא לוחש לי: "אם היית חיילת שלי, הייתי מעניש אותך עד שהיית מודה בהכל. אם הייתי רוצה היית מודה גם שהלכת על הירח"
"תגרום לי" זה כל מה שאני מצליחה להוציא מעצמי והוא מתרחק ממני. המבט שלי מופנה אל הקיר כשפלג הגוף העליון עדיין נשען על השולחן ואני בועטת לצד את המכנסיים שנפלו לרגליי.
הוא ניגש אליי וגלים של ציפייה מהדהדים בין הרגליים שלי כשידו מזיזה את הבד הדק לצד ומתחילה לעסות את הקפלים הרגישים. הפתח מלא בלחות ואין דרך להסתיר ממנו כמה שהסיטואציה הזאת מחרמנת אותי.
"את יודעת למה את כאן?" הוא שואל כשאצבעותיו מתחילות לגעת בדגדגן ואני מרגישה את התחושה של הפורקן מתעצמת.
"כי הפקידה שלך השתחררה והיה צריך לדחוף מישהי..." אני מרגישה שעוד רגע אני גומרת ועיניי נעצמות רגע לפני, אבל הוא מפסיק.
"לא נו" אני נאנחת בתחושת התבאסות.
"את עונה לא נכון" הוא עונה לי וידו טופחת בין רגליי ואני בקושי מצליחה להמשיך לעמוד מרוב שזה מעביר בי גלים של רעד.
"אני עונה את האמת המפקד" אני מסננת את המשפט בניסיון לשמור על קור רוח.
ידו עוברת על הישבן, מלטפת את העור הבהיר והלח, הוא עושה צעד אחורה ורגע אחרי זה אני מרגישה כאב עמום על התחת מכף ידו.
"אמת הא?" והוא מנחית עוד אחת כמעט באותו מקום. ושוב, קצת יותר חזק.
התחושות הנעימות בכוס שלי הופכות לכמעט בלתי נסבלות. הוא לא מתעייף בכלל, הכוח שלו מדוד וכל מכה מדויקת להפליא.
"איך את מרגישה?" הוא שואל ומפליק לי שוב חזק יותר כדי להוציא תגובה.
"נחמד לי המפקד" אני משחקת באש וזה יעלה לי אחר כך.
הוא שותק ואני שומעת צליל של בגד כלשהו, כעבור כמה שניות משהו מחוספס נצמד לתחת שלי.
"מזהה מה זה?" הוא שואל ונשמע מרוצה מעצמו.
"לא" תשובתי קצרה.
הוא מצליף בישבן שלי ואני נבהלת.
"את עונה לי לא נכון".
"לא המפקד"
והוא עושה זאת שוב- "תספרי"
"אחת המפקד" והוא מנחית שוב.
"שתיים" והוא חוזר על הפעולה שוב ושוב עד שאנחנו מגיעים לעשר. ידו מלטפת את הישבן והגב שלי, אני נושמת לרווחה כשאני חווה את העדינות הזאת ממנו. הוא מסובב אותי חזרה עם הפנים אליו ואני מרגישה צורך לחבק אותו, ידו עוטפת אותי. מבטי נופל על המיטה מאחוריו והוא קולט את זה ומושך בידי אחריו. אני כמעט נופלת על המיטה והוא משעין את עצמו מעליי, הוא מושך למעלה את החולצה כך שאני נשארת רק בתחתונים שלי. שפתיו פוגשות את שפתי תוך כדי שהוא עובר על הגוף שלי, ידו חוזרת אל המקום ששם היא הכי נעימה לי- בדגדגן.
גלים נעימים שוטפים אותי, אני מתכווצת כשאצבעותיו חודרות אליי ואני מרגישה את הפורקן הנחשק שוב מתקרב.
"תבקשי" הוא אומר לי ומנשק אותי בצוואר, אני אוחזת בגבו וציפורניי מתחילות לשרוט אותו בכל תזוזה.
"בבקשה... בבקשה..." אני מבקשת ממנו את האישור והקצב שלו מתגבר, חזק יותר, עמוק יותר ואני מתפרקת. הרגליים שלי רועדות והאוויר יוצא מראותיי כשאני גונחת בקול, הוא מכסה את פי בידו כדי שלא ישמעו אותי.
הגמירה שלי הייתה חזקה ועוצמתית כך שכמה שניות אחרי שהוא הפסיק הייתי צריכה לנשום כדי לחזור לעצמי, אני מנשקת אותו שוב כאות תודה.
"היה לך כיף?"
"כן, מאוד" אני מסתכלת ישירות לעיניו ודוחפת אותו ממני כך שאוכל לקום מהמיטה.
בבוקסר שלו נראת טוב מאוד הצללית המוארכת של הזין שלו ואני מושכת בחתיכת בד הזאת למטה.
"יודעת איך עושים את זה?"
ובמקום לענות לו אני יורדת ומלקקת את הזין שלו מהבסיס עד למעלה, טועמת אותו לראשונה. שפתיי עוטות אותו, אני יורדת מטה מבררת כמה אצליח להכניס ממנו ולאחר מכן עולה שוב. אני מעבירה את הלשון על הביצים, חופנת אותן ומשתמשת בכמה רוק שאני יכולה. הגניחות השקטות שלו, שבקושי נשמעות מדרבנות אותי להמשיך עד שהוא יגמור אבל הוא עוצר אותי.
"אני רוצה לזיין אותך" הוא מודיע לי ואני מסתכלת עליו מלמטה למעלה.
"איך?" אני שואלת שאלה שרק לאחר מכן אני מבינה עד כמה היא הייתה מטומטמת.
"איך את אוהבת?"
"בדוגי, או מיסיונרי או לרכב מעל" אני אומרת לו בכנות וסומק עולה על לחיי.
"תורידי את התחתון ותעלי מעל" והוא מוציא מהשידה קונדום בעטיפה כחולה.
אני מרגישה שוב את הלחות בין הרגליים שלי כשאני מושכת את התחתונים מעצמי, זורקת אותם לצד ועולה עליו. בידי אני מחזיקה את הזין שלו בכדי לרדת עליו שיחדור אליי, הוא ממלא אותי וזה כל כך נעים לי. אני נעה עם האגן בצורת גל בעודי עולה ויורדת עליו, הוא תופס חזק במותניים שלי ומעצים את התנועה. אני מתחילה לגנוח שוב יחד איתו עד שהוא תופס בצוואר שלי ומוריד אותי מעצמו, אני נעמדת בדוגי ומקמרת את הגב על מנת להדגיש את התחת. הוא חודר אליי בדיוק כמו שרציתי, חזק ולעומק. כל דחיפה אגרסיבית שלו מקדמת אותו לגמור חזק כשהוא בתוכי, כל מכה של הגוף שלו בתחת שלי מעבירה בי רעד. הוא תופס בשיער הקצר שלי בצבע שחור ומעמיק את החדירה שלו אף עוד יותר ואני מרגישה שהוא עומד לגמור כשהכוס שלי מתכווץ סביבו פעם נוספת ומאלץ אותו לחוות את האורגזמה שלו.
שנינו נשכבים על המיטה הקטנה ואני מלטפת את החזה שלו, גופינו צמודים זה לזו ונשימותינו רגועות ושלוות.
"לפחות היה שווה להפיל את הרס"ר על התחת?" הוא שואל ומגחך.
"שווה ביותר" אני עונה לו ומחייכת.
תודה לרוזי על הכתיבה המהממת
.
🩵