מיסטר, לא הרשתי לך לגמור!- סיפור סקס מאז רוזי

משתף לכם סיפור סקס שנכתב ע"י עוקבת מדהימה בשם הכינוי רוזי תהנו

"טוב קומה 5 דירה 19" אני מברברת לעצמי בשקט כשאני הולכת ונוקשת בעקבים שלי על הרצפה מאבן.

המעלית נפתחת בפני ואחד הגברים מעיף מבט לכל אורכי כשאני חולפת על פניו אל המעלית. ידי מחליקות על השיער הקצר והשחור שלי, ועיניי מתמקדות בשמלה השחורה שלי שמבליטה עוד יותר את העיניים הכחולות ירוקות והעור הבהיר.

הדלת נפתחת, אני צועדת לדלת של הדירה שלו ולוחצת על הפעמון. הוא עומד בדלת כשעל המותניים שלו מגבת ושיערו החום מטפטף מים.

"היי, הקדמת" הוא אומר ומראה לי בידו להיכנס.

"קבענו לשש, אני על הדקה" אני עונה לו ומעיפה מבט בדירה, מרווחת והאור שבחלון מאיר את הקירות הלבנים בזמן שאני מניחה את התיק שלי על הארונית בכניסה.

"קבענו לשבע, אני די בטוח בזה אבל כבר לא משנה" והוא ניגש אליי מאחור, אי אפשר להיות רטובה רק מלהסתכל על גבר שיש עליו קצת מים, גם אם אני יודעת כמה טוב הוא מסוגל להיות.

"הבאתי לנו משהו" אני אומרת בשקט.

"איפה זה?" נשמע שזה עניין אותו.

"בתיק מיסטר"

הוא מסובב אותי אליו וגופינו נצמדים, הלב שלי הולם בבית החזה כאילו רוצה להתפרץ החוצה. ידו עוברת מהמצח אל מאחורי האוזן ויורדת לאט לאט בעדינות בזמן שאני בולעת רוק בציפייה עד שהוא תופס חזק יותר בצוואר ומבטינו נפגשים.

"אז תלכי ותביאי את זה" קולו עדין גם כשהוא מצווה עליי וידו מחלישה את אחיזתה.

אני מוציאה מהתיק אזיקים מברזל, אמיתיים שחברה שלי השוטרת השיגה לי אחרי שהפסידה בהתערבות. המגע של הברזל הקר מעביר בי רעד נוסף שגולש מבית החזה ישירות אל בין הרגליים שלי, הוא מחייך אליי בתגובה.

"מיסטר אפשר שננסה היום קצת אחרת?"

"תני לי רגע לשים בוקסר ואני איתך" הוא הולך לחדר ואני לא מפספסת את ההזדמנות להסתכל על הגב הגדול, הכתפיים הרחבות והעורף שלו בזמן שאני מתיישבת על הספה האפורה הענקית שיש לו בסלון.

"בא לך משהו לשתות?" הוא צועק לי מהחדר ואני מגחכת למחשבה שעוברת לי בראש בנוגע למה שהייתי רוצה עכשיו בפה.

"טוב יאללה אני איתך, מה רצית להציע?" הוא מתיישב לידי על הספה.

"בוא ננסה את האזיקים" אני משחקת איתם בידיי, לא סובלת את האזיקים האלה עם הפרווה שיש לו, או כאלה מברזל או חבל אם כבר הכי טוב.

"ניסינו כבר" וידו מחליקה על הירך שלי מעלה אבל אני לא מראה שום תגובה.

"עלייך" אני מחייכת אליו.

"בטוחה שתצליחי להיות שולטת?"

"היו לי קצת פנטזיות על זה אבל בחיים לא ניסיתי" בכמה פעמים שנפגשנו הוא היה שולט מן הסתם, היו חוקים שהוא הכתיב לי והייתי צריכה לבצע אחרת היה מגיע עונש. לפעמים גם בכוונה הייתי עושה משהו לא נכון ומתגרה בו כדי להעצים את החוויה.

"בתנאי אחד רוזי, בסוף אנחנו מתחלפים חזרה"

"טוב" הקול שלי אפשר לומר אפילו חינני, יכול להיות שאחרי שנתחלף חזרה אני לא אוכל לשבת כמה ימים טובים אז צריך שזה יהיה שווה את זה.

"תעמוד" הוא עושה זאת, 1.80 בגובה לעומת ה1.55 שלי. אני לוקחת את האזיקים ונועלת את ידיו מלפניו ומעבירה את הציפורניים שלי על החזה שלו. בשביל מה לעשות ציפורניים אם הן לא חדות ועם נצנצים?

"תעזור לי עם השמלה" אני מסתובבת אליו עם הגב ומוסיפה: "עם השיניים"

העורף שלי סומר כשאני מרגישה את הנשימה שלו קרובה אליי, הוא תופס בשיניו את הריצרץ' ומושך מטה, מתכופף כדי להגיע עד הסוף.

מבלי להסתכל עליו אפילו אני מפילה את השמלה לרגלי, על גופי נשאר הסט האדום האהוב עליי שכולו תחרה ורשתות. אני מעבירה את ידיי על הביריות והחוטיני כשאני הולכת לכיוון המטבח ונוקשת בעקבים השחורים.

"לאן את?" הוא שואל, אני ממשיכה להתעלם ממנו ולוקחת כוס פלסטיק מהשיש שאני ממלאת בכמה קוביות קרח מהמקפיא.

אני חוזרת חזרה אליו, נותנת לו להינות קצת מהשואו הקטן הזה. ידי עוברת על הבוקסר שלו, עוד מבלי להעיף מבט אני בטוחה שעומד לו והוא לא מאכזב אותי. הזין שלו עוד לא עומד במלואו אבל הוא בהחלט נלהב מהסיטואציה.

אני מכניסה קוביית קרח לפה, היא מפזרת בפה שלי קור נעים. השפתיים שלי עוברות על הצוואר שלו, הנשימות שלו נהיות עמוקות יותר בעוד שאני מסמנת לו בידו להתיישב על הספה.

אני נעמדת בין רגליו ומנשקת אותו כשקוביות הקרח עדיין בפה שלי, ידי מחזיקה מתחת ללסת שלו.

"תפתח את הפה" והוא מסתכל עליי מלמטה למעלה בעודו פותח את פיו ממש קצת, אפילו בהיסוס שלא אופייני לו. אני מעבירה את קוביית הקרח לפה שלו ומוסיפה: "תמצוץ".

אצבעותיי עוברות על הלחי שלו כשאני מסתכלת עליו עובר בפיו על קוביות הקרח.

"מה דעתך על הסט? פעם ראשונה שאתה רואה אותו"

"יפה מאוד עלייך, בא לי לגעת בך" מבטו נופל אל האזיקים.

"לא עכשיו בובי. תרים את הידיים מאחורי הראש" אני מושכת בגומי של הבוקסר השחור והוא מרים את האגן על מנת שאוכל לשחרר את האיבר שלו.

הזין שלו עומד במלואו, הכיפה מעט מנצנצת מטיפות קטנות ושקופות.

"מיסטר... אתה רוצה כבר?" ידי תופסת בזין שלו והוא שואף אוויר.

"כן רוזי"

אני יורקת אל הזין שלו ומעסה אותו מטה ומעלה בתנועות מעט סיבוביות והגניחות שלו נשמעות בשקט.

"כשתרצה לגמור תצטרך לבקש יפה, בסדר?" אני מגבירה את הקצב שלי ומצפה ממנו לתשובה, הגוף שלו מגיב לי והוא מחזיק את עצמו אבל לא עונה לי ואני מפסיקה.

"לא, פאק" הוא נאנח ונושם בכבדות כשציפורניי עוברות על הביצים, המפשעה והירכיים שלו.

אני פותחת את האבזמים הקטנים של העקבים, מורידה וזורקת אותם לצד. לפני שאני עולה לצידו על הספה אני מורידה גם את התחתונים האדומים מתחרה.

שפתיי מתנגשות בשפתיו ואני תובענית כלפיו, בוערת מבפנים מרוב חשק. הוא נשכב לאחורה ואני מנשקת ונושכת לסירוגין את הצוואר שלו. הקפלים הרכים שלי מתחככים בזין שלו עד שאני מרגישה כבר שבא לי עליי את הלשון שלו ואני מתמקמת מעל פניו. לא צריך להסביר לו יותר מדי מה עושים, לשונו מלקקת אותי בכלל המקומות הרגישים, שפתיו על שפתיי התחתונות וזה מרגיש

כל כך טוב. הוא ממש אוכל אותי, מכניס את הלשון שלו אליי וטועם אותי, כמה אני רטובה ממנו וכמה שאני רוצה להרגיש אותו במלואו.

הוא חוזר אל הדגדגן ובגוף שלי עוברים גלים של רעד עד שאני מרגישה את הפורקן שמלווה אותי בכיווצים בתוכי, אני בקושי מסוגלת לנשום ותופסת בספה כנקודת תמיכה.

אני מתנשמת ברגע שירכיי מתרוממות ממנו עדיין מנסה להסדיר את הנשימה ולתת לתחושות הנעימות לחלוף.

אני מסתכלת בעיניו החומות שמעוטרות בריסים ארוכים ושחורים, הוא גבר יפה תואר אי אפשר שלא לשים לב.

"כל הכבוד" אני מחייכת אליו ומנשקת אותו, מרגישה את הטעם שלי על שפתיו החמות ופורעת את שיערו.

אני לוקחת קוביית קרח נוספת מהכוס ומעבירה על צווארו, לאחר מכן על החזה עד שאני מגיעה למפשעה המגולחת שלו והוא מקמר את גבו ועורו סומר. אני נוגסת בקובייה עד שאני מפרקת אותה לחתיכות קטנות ומלקקת את הביצים שלו והבסיס של הזין. הוא מתנשף ונאנח כשהשפתיים הקרות שלי עולות אל הכיפה. אני מלקקת אותה, מרגישה כל טיפה של מליחות ממנו עד שכולה נכנסת לפה שלי והוא גונח.

בדרך כלל אני נהנת כשהוא מזיין את הפה שלי ומכניס את הזין שלו הכי עמוק לגרון שלי אבל עכשיו כשהוא מתפתל תחתיי אני כל כך נהנת מזה. ככל שאני משתדלת להעמיק אותו, ללחוץ עליו עם השפתיים ולעסות בידי את הביצים אני מרגישה שהוא מתקרב לפורקן ועדיין לא שמעתי ממנו שהוא מבקש לגמור.

אני עוברת לעשות לו ביד, ככה כמו שאני שהוא אוהב עד שהשרירים שלו מתקשים והוא גומר על היד שלי ועל הבטן שלו. אבל אני ממשיכה לעשות לו ביד למרות שהוא גמר עד שהוא מתפתל מאי נוחות.

"די תפסיקי!"

"למה לא ביקשת לגמור?" אני שואלת אותו וממשיכה עד שאני מרגישה שהוא מתרכך בידי.

"סליחה!" ובאותו רגע אני מפסיקה והוא נושם לרווחה.

"מיסטר, כשאני גומרת אני תמיד מבקשת ממך נכון?"

"פאק" הוא מסנן בין שיניו.

אני מתרוממת מעט ממנו ומלקקת את היד שלי מהשפיכה שלו, טעם שמוכר לי ממנו, מעט מר אבל נחמד.

אני הולכת שוב למטבח, שוטפת ידיים ומביאה על הדרך מגבון ומפתח לאזיקים. הוא מתיישב על הספה, ואני בעדינות מנגבת את הבטן שלו מהטיפות שנותרו עליו.

"איך אתה מרגיש מיסטר?" הקול שלי חם ורך, זה עוד לא הסוף אבל אני רוצה לוודא שהוא בטוב איתי.

"אני אחלה"

"תעלה על הספה עד הסוף ותישען על המשענת בבקשה" אני פותחת את האזיקים ורואה שנשארו קצת סימנים אדומים על פרקי כף היד, אני מתחילה באצבעותי לעסות כל יד. הוא מתמתח מעט מהתנוחה שבה הוא היה, ידיי עולות ומעסות את הכתפיים שלו ולאחר מכן מתחת לאוזניים בזמן שהאגן שלי משתפשף לאט ובעדינות באיבר שלו עד שתוך זמן מה הוא עומד שוב.

"מוכן לעוד סיבוב מתוקי?"

"מיסטר" הוא מתקן אותי, עוד מעט כנראה נחליף

חזרה.

אני מתרוממת מעליו כדי שאוכל לתת לזין שלו לחדור אליי. האגן שלי יורד והוא ממלא אותי מבפנים בחום שלו וגל של תחושה נעימה מתפזרת בבטן התחתונה.

"רוזי..." הוא לוחש לי באוזן.

"מה מיסטר?"

"תעמדי בדוגי, עכשיו" וחשמל עובר בגוף שלי. אני נעמדת לצידו בדוגי ומבינה שהגיע רגע ההחלפה חזרה.

"איי!" הוא סותר חזק על התחת שלי ואני מקמרת את הגב שלי עוד יותר. די בטוח שעכשיו יש לי סימן של היד שלו על התחת. הוא חודר אליי, חזק כשידיו תופסות במותניים ודופק את עצמו לתוכי עמוק כל כך שכולי רועדת. עם כל מכה של המפשעה שלו בי אני מרגישה חשמל וכיווצים קטנים שנעימים לי.הוא תופס בשיער שלי ושואל: "מי את?"

אני לא מספיקה לקלוט את הסיטואציה כשהוא מושך חזק יותר וחוזר על אותה שאלה.

"הזונה שלך" אני עונה לו בביטחון.

"ומה את רוצה?"

"לגמור מיסטר" והוא משנה את הזווית מעט ואני

מתכווצת סביבו בעודי גומרת, הידיים והירכיים שלי כבר רועדות בצורה ניכרת ואני גונחת בקול עד שנגמר לי האוויר.

"תסתובבי" קולו מתרכך, אני נעמדת מולו על הברכיים, עדיין מעט רועדת ופותחת את הפה כשהוא מחזיק בזין שלו מולי.

תודה לרוזי על הכתיבה המהממת